מצב הרוח הלאומי מדוכדך, הצללים מתארכים וכך גם האיומים, ידידינו מתמעטים, אויבינו מתרבים ובעצם כל העולם נגדנו – אין תקווה. מאז תחילת ההתיישבות בישראל – טרם הקמת המדינה ועד היום, התאים התיאור הנ"ל ללא מעט תחנות בדרכו של העם היהודי בישראל.
כך היה בפרוץ מלחמת העצמאות ב 1948 כאשר צה"ל בחיתוליו התמודד עם כל צבאות ערב כנגד כל הסיכויים, כך היה ערב מלחמת ששת הימים, תקופה בה נטבע הביטוי "שהאחרון יכבה את האור" ביטוי שהמחיש את החרדה העזה אותה חשו תושבי המדינה שאוימו מכל הכיוונים, כאשר הכלכלה במיתון עמוק וסובלת מגרעון במאזן התשלומים, גלי ירידה שוטפים את הארץ לנוכח איומי נאסר מוביל התנועה הפאן ערבית. רבין סובל מהתקפי חרדה וננזף ע"י בן גוריון על כי סיבך את ישראל בעימות צבאי בתקופה בה אין לישראל בת ברית איסטרטגית. לוי אשכול סובל מהססנות, הגברים כולם מגויסים ובתל אביב תלמידי תיכון ממלאים שקי חול, בעצם המשק כולו משותק כאשר ישראל הקטנה מותחת את שריריה להגנה על הגבולות.
כך גם היה במלחמת ההתשה שבאה בעקבות מלחמת ששת הימים, מלחמה עקובה מדם - ביוני יולי 69 בלבד נהרגו 75 חיילי צה"ל בהפגזות הכבדות של הצבא המצרי על מעוזי התעלה.
אותו דיכאון לאומי איפיין גם את מלחמת יום כיפור מלחמה בה יוחסה למשה דיין האמירה כי הגיע "חורבן הבית השלישי" (הציטוט היה כנראה שגוי, אך פירסומו מעיד על האווירה באותם ימים).
גם בתקופת האינתיפאדה השנייה ב 2000, פחדנו לצאת מהבית, לנסוע באוטובוסים, לבלות במועדונים ולהתארח בבתי מלון או באירועי חתונה (בכולם היו פיגועי התאבדות).
בכל המקרים האלה, כמו גם היום נדמה היה לאויבנו כי הם פיצחו את סוד חוזקנו וסופנו קרב. בכל המקרים האלה לא מעט מאיתנו האמינו להם. אלא שההיסטוריה מוכיחה כי תמיד מצאנו את הדרך להכות אותם ולהתחזק עוד יותר.
אם נבדוק מה באמת עבר על ישראל בכל השנים האלה נראה כי בזכות מיטב בחורינו, בדיוק אלה שנלחמו בעופרת יצוקה ובלמו את המרמרה בגופם, כוחה של ישראל עולה מעימות לעימות. היום צה"ל חזק מתמיד, נהנה מעדיפות איכותית וכמותית, חיל אוויר חזק מאי פעם, צי צוללות גרעיניות, מערך הגנה נגד טילים מהמתקדמים בעולם, חיל שריון חזק ומאומן, לאחר הפקת לקחי מלחמת לבנון השניה הימחים מלאים, הכוחות מאומנים והכלכלה יציבה וצומחת. ישראל מצטרפת לאירגון 30 הכלכללות המפתחות בעולם ובעצם מצבינו טוב כמעט מתמיד - בטח בראיה היסטורית.
הצלחתנו וכוחנו הם כצנינים בעיני אויבנו וחלק מידידנו המדומים. המזימות לא פוסקות, המוח הקודח ממציא עוד ועוד רעיונות לתקוף את קיומנו - הפיזי או המוסרי, ככל שכוחנו עולה, ככל שהצלחתנו בולטת יותר כך גוברת השנאה, כך מתרבים השקרים - אך לי אין ספק, גם הפעם נוכל להם ונצא מחוזקים.
----------------------------------------------------------------------------------------------
חבר'ה, נא לא לשכוח להגיב, אם אין כח, אז לפחות לדרג את הפוסט, ובכל מקרה להרשם בצד ימין לקבלת עידכונים בדוא"ל, תודה.
