יהדות ארצות הברית - ה Backlash

לקח להם קצת זמן, אבל לאחר הלם קצר, יהודי אמריקה מתחילים להתעורר ולהשיב מלחמה. בתרבות האמריקאית האשמה בנאמנות כפולה אינה עניין של מה בכך, אך למרות זאת, בימים האחרונים, המגמה מתחילה להשתנות.

כל עוד האינטרסים של ישראל היו מתואמים עם אלה של ארצות הברית, או לפחות לא סתרו אותם, קל היה ליהדות ארה"ב להפגין הזדהות חד משמעית ולהפעיל לובי קולני ואקטיבי לטובת ישראל. הלובי הישראלי נחשב כה חזק, עד שבמקרים מסוימים ידידות אחרות של ארצות הברית ביקשו את עזרתו לקידום ענייניהם בגבעת הקפיטול. דוגמא ידועה היא בקשת טורקיה במשך לא מעט שנים להעזר בלובי הישראלי לדחיית ההכרה בשואה הארמנית. מאז מבצע עופרת יצוקה החל ארדואן להעלות את הטונים ולהחריף את ביקורתו נגד ישראל וראה זה פלא, לראשונה הקונגרס מאמץ החלטה - בניגוד לעמדת הממשל - להכיר באותה שואה, מקרה ? לא נראה לי.

עם הדרדרות המשבר בין הממשלים, לא קל היה לחלק מיהודי אמריקה להפגין תמיכה לא מסויגת בישראל מהחשש פן יתפסו כבעלי נאמנות כפולה. הגיעו הדברים לידי כך עד שגם בתוככי הבית הלבן נשמעו קולות שהאשימו את דניס רוס - היהודי - יועץ הנשיא לעניני המזרח התיכון בעודף רגישות לצד הישראלי לאחר שנקט בעמדה הדוגלת בקו יותר פשרני מול ישראל בניגוד לעמיתיו רם עמנואל ודייויד אקסלרוד (יהודים גם הם). היו שטענו שתם עידן התמיכה הבלתי מסויגת ושהדור החדש יותר ליברלי ופחות מזוהה עם ישראל, אלא שלאחר התנודדות וטישטוש קלים שנגרמו מהסנוקרת שהנחית ממשל אובמה, מתחיל הקול היהודי להשמע.

הסנונית הראשונה היתה מכתב שנחתם עלי ידי 327 מ 435 חברי הקונגרס לגברת קלינטון וקרא לה ולממשל לאזן את גישתם לישראל ולהכיר בערך האיסטרטגי של הידידות הזו לארה"ב, בין השאר המכתב נחתם ע"י מצליף הסיעה הרפובליקנית מר קנטור ומנהיג הרוב הדמוקרטי הוייר. אומנם אף אחד לא טען במפורש כי הלובי הישראלי עמד מאחורי היוזמה, אבל שוב, לי אישית אין ספק. בראיון שנתן השבוע אד קוץ' ראש עיריית ניו יורק המיתולוגי - יהודי אף הוא - הוא לא בחל במילים ותקף בצורה בוטה את אובמה, בין השאר אמר קו'ץ כי הוא זועם על אובמה ורואה בהתנהגותו מעילה באמון - לא פחות (קוץ' סייע לאובמה באופן אישי בקמפיין הבחירות שלו בקרב הקהילה היהודית בפלורידה). מייד לאחר מכן התפרסם מכתב נוסף, הפעם של חברי הסנאט (הבית העליון), על מכתב זה חתמו כ 76 סנאטורים (כשלושה רבעים מהסנאטורים), שוב מכתב חוצה מפלגות, ולגבי הנוסח, בואו נגיד בעדינות שדובר הליכוד לא היה מנסח את הדברים בצורה ברורה יותר - הם פשוט מאשימים את הפלשתינאים בכל הבלגן. היום התפרסם מכתב פתוח של רון לאודר, נשיא הקונגרס היהודי בעיתונים הראשיים בארצות הברית - לאודר שואל את אובמה, אם הפלשתינאים מסרבים למו"מ ואילו ר"מ ישראל מוכן למו"מ ללא תנאים מוקדימים, מדוע אתה תוקף את ישראל ? כמו כן הוא מאתגר אותו לגבי הצגת תוכנית אמריקאית, ועמדת הממשל לגבי גבולות ברי הגנה לישראל ואיראן. גם אייב פוקסמן נשיא AIPAC תקף את גנרל פטראוס על אמירותיו השנויות במחלוקת, הביע זעזוע מהסלמת הרטוריקה של הבית הלבן ועוד. ולקינוח נזכיר רק את אלן דרשוביץ' שלא התבייש להשוות את גישת אובמה לפייסנות של צ'מברליין.

לסיכום, נראה שהקול היהודי מתעורר, מתגייס ומתארגן. שאלת מליון הדולר היא - האם קולות אלה יגרמו לשנוי כלשהו בעמדת הממשל או יהיו בחזקת הכלבים נובחים והשיירה עוברת. ייתכן שלקראת הבחירות לקונגרס בנובמבר השנה יגרמו הלחצים הפוליטיים לנסיגה קלה בעמדת הממשל, אך אין לי ספק כי מייד לאחר הבחירות ישוב אובמה למסלולו הקודם (לסורו?). הוא כבר הוכיח את יכולתו הווירטואוזית גם בשנוי העמדה לאחר בחירתו לנשיא וגם לאחר שהעביר את חוק הבריאות.

----------------------------------------------------------------------------------------------
חברה, נא לא לשכוח להגיב, אם אין כח, אז לפחות לדרג את הפוסט, ובכל מקרה להרשם בצד ימין לקבלת עידכונים בדוא"ל, תודה.