בנאומם בערב יום השואה הקצו ראש הממשלה בנימין נתניהו והנשיא פרס, פרק נכבד לאיום האיראני ולמשמעותו על חיינו. ניכר היה בשני הדוברים כי בחרו את מילותיהם מתוך הכרה בחשיבותו הרת הגורל של נושא זה לקיומנו. בערב בו עיני כל, בארץ ובעולם נשואות אליהם וכל אמירה נשקלת ומנותחת, בחרו שני המנהיגים לבטא בצורה חזקה את חששם מאיראן והנהגתה ומאדישות העולם מהקו בו נוקטת הנהגה זו. חששות אלו, בצירוף ההבנה המתגבשת כי ארה"ב בהנהגת אובמה צועדת לקראת הכרה באיראן גרעינית, הבנה שאף התחזקה השבוע כאשר הנשיא אובמה הודה בראיון לרשת ABC כי אין ערובה לכך שהסנקציות הנוכחיות ישנו את התנהגות איראן, מובילים לשאלה הבלתי נמנעת - האם על מדינת ישראל לקחת את היוזמה ולנסות להסיר את האיום הבלתי נסבל בכוחות עצמה?
פעולה ישראלית כזאת מתוארת ומנותחת במחקר בשם Options in Dealing with Iran’s Nuclear Program שפורסם על ידי המכון למחקרים איסטרטגים CSIS בוושינגטון, המחקר מנתח את כל אפשרויות הפעולה הצבאית של ישראל ומגיע למסקנה כי בפני ישראל מספר דרכי פעולה אפקטיביות. כלומר, על פניו נראה כי לישראל יש את המוטיבציה ואת היכולת המבצעית לתקוף באיראן. השאלה הנשאלת היא, האם עליה לעשות זאת?
בישראל מקובל לראות באיראן גרעינית איום שמופנה בראש ובראשונה מולנו, אלא שאין הדבר כך. איראן שואפת להגמוניה אזורית, היא בוחשת ומעוררת תסיסה בקרב שכנותיה - היא תומכת במורדים ההוטים בתימן ובסעודיה, מערערת את היציבות בעיראק, ומאיימת על שאר מדינות המפרץ, כולל סכסוכים טריטוריאלים עם חלק מהן. איראן, באיסטרטגיה מחוכמת מפנה את דיאלקטיקת האיומים שלה בעיקר מול ישראל וזאת כדי לקבל את אהדת הרחוב הערבי - בהצלחה, יש לציין. המנהיגים הערבים בחששם מערעור יציבות השלטון שלהם לא חושפים את השקר. אלא שאין לטעות, אינטרסים רבי עוצמה וחשיבות מונחים על הכף, המפרץ הפרסי הוא עדיין המקור לרוב הנפט בעולם, לארה"ב בסיסים צבאיים גדולים בחלק ממדינותיו ובסה"כ למערב כולו אינטרסים גיאופוליטיים עצומים באיזור.
אם כך, מדוע שישראל תוציא את הערמונים מהאש עבור כל השחקנים הנ"ל ? הרי בעימות כזה ישראל תינזק בכל החזיתות - אנחנו נספוג את מטחי הטילים שיסכנו אותנו ואת את כלכלתנו. במלחמה שתפרוץ, נשלח את בנינו ללבנון ועזה (ואולי לסוריה) כדי לבלום את ירי הטילים. נשלם ביתרות מטבע החוץ שלנו למימון המערכה. נסבול מהידרדרות נוספת במעמדינו הבינלאומי, ולא מן הנמנע שהנהנים הגדולים מפעולותינו יהיו בין הראשונים (והקולניים) לגנותנו. בתקופה בה מתרבים הקולות הטוענים כי לישראל השפעה שלילית בעולם (כולל קולות בארצות הברית) נסבול מעליה נוספת בדמוניזציה ובאנטישמיות מולנו. וכמובן שהיחסים המעורערים עם ארה"ב - המחויבת להתפייסות עם האיסלאם - ידרדרו עוד יותר. בנוסף, גם עפ"י הערכות אופטימיות, התקפה כזו תעכב את התוכנית האיראנית בלא יותר משנתיים שלוש, הרי לא ניתן להפציץ ידע, והידע האיראני מתקדם לצערינו מהר מאוד. כמובן שבתנאים גיאופוליטיים אחרים, ייתכן שהיינו צריכים לנהוג אחרת, אך להתעלם מהמצב ולנקוט בצעד שהסיכון בו רב מהסיכוי, יהיה פשוט חוסר אחריות.
במקום לתקוף, על ישראל "להוריד פרופיל", להעביר את הלחץ אל מדינות המפרץ, מצריים וארה"ב ובעיקר להמשיך בבנייה שקטה של יכולות הרתעה - בניית צי צוללות (שלוש כבר יש, שתיים נוספות בדרך), אמצעי שיגור - טילים בליסטיים (יריחו 3) וטילי שיוט (טורבו פופ-איי - השם מצחיק, הטיל לא),הגנה רב שכבתית נגד טילים (חץ 3 ועוד) וזרוע אסרטגית לחיל האוויר (מטוסים ארוכי טווח ויכולות תידלוק אווירי). בנוסף, עלינו להמשיך במאמצי סיכול שקט (כפי שנעשה בהצלחה בשנים האחרונות) ובהמתנה עד שטבעה של איראן יגבר עליה וכתוצאה ממעורבותה הגוברת באיזור יתעורר עליה זעם העולם ויאלץ אותה לחזור למימדים פחות מאיימים.
אחלה בלוג מג'ואל ואריאל בן עובדיה
השבמחקבראי ההסטוריה קשה לנבא איזה עמים ישלמו את המחיר (ואין ספק שיהייה מחיר).
השבמחקההמחשה ההסטורית היא כניעתה של צ'כיה להיטלר גרמה לכך שצ'כיה לא שילמה את מחיר שיגעונו של היטלר (נמנעו ממלחמה) אלא היהודים שילמו את המחיר אחרי שהיטלר התחזק.
גם במקרה אירן, פשוט אי אפשר לנבא איזה מעשה הוא הנכון לעם ישראל ....
"מדוע שישראל תוציא את הערמונים מהאש עבור כל השחקנים הנ"ל ?"
השבמחקזו לא השאלה. ההם לא יוציאו. אבל כנראה שגם אנחנו לא יכולים.
אם אין לנו את היכולת הטכנית לעשות זאת (לפגוע בתכנית הגרעין של איראן), ו/או אין לנו היכולת לעשות זאת בניגוד לרצון האמריקאי, ו/או אין סיכוי לסנקציות, ו/או גם אם נצליח לפגוע במטרות, לא יהיה בכך מספיק כדי להפסיק את תכנית הגרעין, ו/או הנזק שיגרם לישראל מתגובת הנגד של איראן ובעלות בריתה יהיה גרוע מהתועלת, ו/או ישראל אינה מוכנה לשאת בנזק הזה (מבחינת מוכנות עורף ומוכנות צה"ל למלחמה), ו/או הנסיונות הסמויים שלנו לפגוע בתכנית הגרעין האיראנית אינם מספיקים, אז כנראה שלא תהיה לנו ברירה אלא להשלים עם כך שלאיראן יהיה גרעין, ולהתמודד עם זה. זה לא נעים, אבל זה עדיין לא אסון אפוקליפטי. העולם המערבי כבר חי במציאות של מלחמה קרה שבה היה חשש שהצד השני יתחיל מלחמה גרעינית, והוא חי עם זה. אני יותר מודאג מכך שאנחנו נפחיד את עצמנו לדעת מאשר מהגרעין האיראני. אם אנחנו נפחיד את עצמנו כל כך שאנשים יברחו מהארץ, אז האיראנים לא יצטרכו להשתמש בנשק (דבר שממילא הסבירות לו נמוכה).
אם באמת אי אפשר למנוע מהאיראנים להגיע לנשק גרעיני אז צריך לעשות את מה שאתה אומר. חיזוק ההגנה (חץ, מקלטים וכו') ההרתעה שלנו (טילים, צוללות ומטוסים, איום שבמקרה שנמצא את עצמנו במצב של שמשון נגיב בהתאם), ולנצל את המצב דיפלומטית (מכיוון שהאמריקאים לא יעשו דבר, לפחות שיפצו אותנו).
אני מקווה שבסופו של דבר איראן טיפול באותה צורה שברה"מ נפלה, בגלל הכלכלה, בין השאר בגלל מחיר מירוץ החימוש. אבל עד אז כנראה שנהיה במציאות של מלחמה קרה עם איראן.
מיכה,
השבמחקניתוח נוסף של הנושא שהתפרסם היום בוול סטריט ג'ורנל:
Israel Weighs Merits of Solo Attack on Iran
עפ"י המאמר הזה נראה שהסיבה המרכזית להיסוסים היא החשש מקלקול היחסים עם ארה"ב.
אם כל הכבוד לצה"ל, אני לא כל כך בטוח שישראל באמת יכולה לפגוע במערכת הגרעינית האיראנית אפילו עם האמריקאים לא יפריעו לנו בכלל. אני גם לא בטוח ביכולת ומוכנות של ישראל לתגובה האיראנית בעקבות תקיפה כזו (נלחמה, טילים וכו'). הייתי רוצה להאמין שאנחנו יכולים, אבל יש לי ספקות בקשר לתדמית הכל יכולה של ישראל.
השבמחקמבחינה מסויימת אולי היה כדי שנעבור מלחמה כזו כדי להראות לכולם שאנחנו יכולים: שחיל האוויר יכול לפגוע באיראן, שמערכות ההגנה שלנו יכולות להדוף טילים איראניים או סוריים, שהעורף שלנו יכול לעמוד במתקפת טילים, שצה"ל יכול להתמודד עם לבנון, עזה, וסוריה (או לחלופין שההרתעה כל כך חזקה שהם יעדיפו לא להגיב למרות הכל), ומשרד החוץ יכול לעמוד במתקפת התעמולה. אבל אני לא בטוח בקשר לאף אחד נהדברים האלה, וזה לפני שדיברנו על הכעס של ארה"ב עלינו. אולי עדיף שזה יהיה התירוץ שלנו, האמריקאים לא נתנו לנו. אבל אנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו כן יכולים לעמוד במתקפת טילים, שאנחנו יכולוים לתת מכת נגד, ושאנחנו כן יכולים להילחם בכמה חזיתות נגד כוחות גרילה מאומנים, ושהאוייבים שלנו יודעים את זה.
החשש מערעור היחסים עם ארה"ב הוא גם שיקול מאד חשוב. זה יהיה רע מאד עם חילים אמריקאים יהרגו וישראל תואשם. אבל האמריקאים משקרים כאשר הם באים אלינו בדרישות על בסיס הההבטחה שהן יעשו משהו בקשר לאיראן (אלא אם כן אובמה יצליח לצרף את סין והסנקציות יצליחו). נראה שגם הם לא יכולים או לא רוצים לעצור את איראן. ואם לא יעצרו את איראן, צריך לפחות לדרוש מהם שיפצו אותנו מבחינה איכותית על השינוי במאזן האסטרטגי. צריך לנצל את ההשקר שלהם לטובתנו. זה כנראה האפשרות היחידה שיש לנו.