בלוג העוסק ביחסי ישראל במרחב ובעולם, ציונות, ביטחון ומדיניות. הבלוג דן בדילמות בהן אנו נפגשים כמדינה החיה במרחב עוין ברובו.

יום רביעי, 2 ביוני 2010

הדיכאון הלאומי שלנו

מצב הרוח הלאומי מדוכדך, הצללים מתארכים וכך גם האיומים, ידידינו מתמעטים, אויבינו מתרבים ובעצם כל העולם נגדנו – אין תקווה. מאז תחילת ההתיישבות בישראל – טרם הקמת המדינה ועד היום, התאים התיאור הנ"ל ללא מעט תחנות בדרכו של העם היהודי בישראל.

כך היה בפרוץ מלחמת העצמאות ב 1948 כאשר צה"ל בחיתוליו התמודד עם כל צבאות ערב כנגד כל הסיכויים, כך היה ערב מלחמת ששת הימים, תקופה בה נטבע הביטוי "שהאחרון יכבה את האור" ביטוי שהמחיש את החרדה העזה אותה חשו תושבי המדינה שאוימו מכל הכיוונים, כאשר הכלכלה במיתון עמוק וסובלת מגרעון במאזן התשלומים, גלי ירידה שוטפים את הארץ לנוכח איומי נאסר מוביל התנועה הפאן ערבית. רבין סובל מהתקפי חרדה וננזף ע"י בן גוריון על כי סיבך את ישראל בעימות צבאי בתקופה בה אין לישראל בת ברית איסטרטגית. לוי אשכול סובל מהססנות, הגברים כולם מגויסים ובתל אביב תלמידי תיכון ממלאים שקי חול, בעצם המשק כולו משותק כאשר ישראל הקטנה מותחת את שריריה להגנה על הגבולות.

כך גם היה במלחמת ההתשה שבאה בעקבות מלחמת ששת הימים, מלחמה עקובה מדם - ביוני יולי 69 בלבד נהרגו 75 חיילי צה"ל בהפגזות הכבדות של הצבא המצרי על מעוזי התעלה.

אותו דיכאון לאומי איפיין גם את מלחמת יום כיפור מלחמה בה יוחסה למשה דיין האמירה כי הגיע "חורבן הבית השלישי" (הציטוט היה כנראה שגוי, אך פירסומו מעיד על האווירה באותם ימים).

גם בתקופת האינתיפאדה השנייה ב 2000, פחדנו לצאת מהבית, לנסוע באוטובוסים, לבלות במועדונים ולהתארח בבתי מלון או באירועי חתונה (בכולם היו פיגועי התאבדות).

בכל המקרים האלה, כמו גם היום נדמה היה לאויבנו כי הם פיצחו את סוד חוזקנו וסופנו קרב. בכל המקרים האלה לא מעט מאיתנו האמינו להם. אלא שההיסטוריה מוכיחה כי תמיד מצאנו את הדרך להכות אותם ולהתחזק עוד יותר.

אם נבדוק מה באמת עבר על ישראל בכל השנים האלה נראה כי בזכות מיטב בחורינו, בדיוק אלה שנלחמו בעופרת יצוקה ובלמו את המרמרה בגופם, כוחה של ישראל עולה מעימות לעימות. היום צה"ל חזק מתמיד, נהנה מעדיפות איכותית וכמותית, חיל אוויר חזק מאי פעם, צי צוללות גרעיניות, מערך הגנה נגד טילים מהמתקדמים בעולם, חיל שריון חזק ומאומן, לאחר הפקת לקחי מלחמת לבנון השניה הימחים מלאים, הכוחות מאומנים והכלכלה יציבה וצומחת. ישראל מצטרפת לאירגון 30 הכלכללות המפתחות בעולם ובעצם מצבינו טוב כמעט מתמיד - בטח בראיה היסטורית.

הצלחתנו וכוחנו הם כצנינים בעיני אויבנו וחלק מידידנו המדומים. המזימות לא פוסקות, המוח הקודח ממציא עוד ועוד רעיונות לתקוף את קיומנו - הפיזי או המוסרי, ככל שכוחנו עולה, ככל שהצלחתנו בולטת יותר כך גוברת השנאה, כך מתרבים השקרים - אך לי אין ספק, גם הפעם נוכל להם ונצא מחוזקים.

----------------------------------------------------------------------------------------------
חבר'ה, נא לא לשכוח להגיב, אם אין כח, אז לפחות לדרג את הפוסט, ובכל מקרה להרשם בצד ימין לקבלת עידכונים בדוא"ל, תודה.

9 תגובות:

  1. Excellent Post

    Btw, We all know that our soldiers will not shoot an innocent person
    Therefore, IDF should add a small video camera with sound to each soldier. Whenever the questions raises or even before IDF should release the video and show what was the reason for the shooting

    Guy

    השבמחק
  2. בנושא השקרים.
    דווקא השקרים צריכים לשמח אותנו. השימוש בשקרים מראה שהצד השני לפחות חושב שה case שלו חלש.

    ברור שרב ההעמדות לא נקבעות בגלל עובדות. אולי אצל כמה ליברלים מערביים והם דווקא בסופו של דבר יבדילו בין שקר לאמת.

    נעם

    השבמחק
  3. פוסט מצוין.

    החברה הישראלית היא מאד מאנית-דיפרסית. אולי זה גם סוד הכח שלנו, אבל זה דבר בעייתי לפעמים.

    השבמחק
  4. פעם נלחמנו נגד צבאות ערב והכרענו. היום אנו נלחמים נגד ארגונים קטנים והמלחמה נפסקת רק כאשר אנו חורגים ממכסת האזרחים ההרוגים הנסבלת ע"י העולם.

    פעם כוחות הקומנדו היו משאילים מכונית מרצדס מאזרח ומשחררים נוסעי מטוס חטוף. היום הם משתלשלים ממסוק לזרועותיהם המושטות של האנשים שהם מנסים לעצור.

    פעם אויבנו היו פלאחים חסרי השכלה. היום האיראנים מפתחים פצצת אטום, כנראה ע"י ידע מקומי.

    פעם הינו נושאת המטוסים של ארה"ב, נכס אסטרטגי מול הערבים של בריה"מ. היום אנחנו נטל איסטרטגי.

    פעם היינו כולנו באותה סירה. היום כשהטילים נופלים המטוסים מתמלאים. חלק גדל והולך של האוכלוסיה לא משרת בצבא ונאמן לרבניו, לא למדינה.

    הכלכלה אכן מבריקה אבל גם כאן מתחילים לראות את הסדקים. הפערים החברתיים יובילו לאי יציבות. הירידה הדרמטית באיכות החינוך תוביל להאטה של ענף ההי טק שמוביל את המשק.

    אבל תמיד אפשר לומר, יהיה בסדר.

    השבמחק
  5. לאנונימי מ 18:51, כמו שכתבתי גם בשנות השישים היו גלי ירידה ואתה אולי זוכר את הביטוי "נפולת של נמושות" שטבע רבין. תמיד יהיו כאלה שמסיבות שונות יעדיפו לרעות בשדות אחרים - וזה בסדר.
    מול כל מבצע שנכשל יש רבים שמצליחים, ראה חיסול מורנייה בלב דמשק, עיכוב תוכנית הגרעין האיראנית ע"י המוסד, הפצצת הכור בסוריה ועוד מבצעים רבים עליהם איננו יודעים. הרי אותה שייטת זכתה לאחרונה בצל"ש על אינספור מבצעים עלומים מוצלחים.
    אכן לאובמה אידאולוגיה שלדעתי פוגעת גם בביטחון הלאומי האמריקאי, אבל גם קרטר התחלף (לא לפני שהוא העלה את חומייני לשילטון), חיינו מלאים עליות וירידות אך כפי שכתבתי המגמה היא תמיד חיובית וכך היא גם תמשיך, לא כי כך אני רוצה אלא בזכות הגניוס, אהבת החיים, הכישרון ואהבת הארץ!

    השבמחק
  6. אני מניח שעתודות הגז הענקיות שהיתגלו השבוע (פי 2 מהכמות שהתגלתה באתר תמר) גם לא יזיקו...

    השבמחק
  7. כיף לקרוא כרגיל. עם כל התסכול מהמקרה הזה והתגובות שבאו בעקבותיו, אני גם מאמין שאין זה אלא רעש שיישכח עם הזמן (עוד מעט מונדיאל...). ישראל היא כמו הבורסה, פה ושם יש מפולות, אבל כמו שאמרת, אם עושים זום אאוט, המגמה נשארת חיובית.
    סוף שבוע נפלא לכולם

    השבמחק
  8. אם יחידה מובחרת גרמנית, אמריקנית, אנגלית, הייתה נתקלת בסיטואציה דומה, זה היה מסתיים בטבח של 200 הרוגים. למרות העובדה שלוחמי השייטת נתקלו בכוח תוקף שאיים לחסל אותם. הם השתלטו על התוקפים במהירות וניהלו קרב סלקיטיבי שמטרתו חיסול התוקפים בלבד ולא חיסול כולל של משתתפי המשט. ועל כך הם ראויים לשבח. הם גילו איפוק ואנושיות במצב שבו, אתה עלול לאבד שליטה ולחסל את כל מי שניקרה בדרכך. התוצאה מעידה שהם פעלו בחכמה ובשיקול דעת.

    השבמחק